#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדרך כלל, מה הדין אם רוצה לעשות &quot;קירוב&quot; ולילך לבתים אחרים לעשות להם סדר?	"בדרך כלל מותר לברך להם כל ברכות של מצוה דאמרינן בהם ערבות [ודוקא כשאינם יודעים לברך מעצמן (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], ורק צריך ליזהר שלא לאכול האפיקומן בב&#x27; מקומות וגם שלא לאכול אחר אפיקומן"	סימן תפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לילך להם?	"יכול לילך להם קודם סדר שלו או באמצע סדר שלו [אחר בהמ&quot;ז] או אחר סדר שלו (רי&quot;ף, שו&quot;ע), וכתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דעדיף טפי לילך אחר סדר שלו, אבל מערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) משמע דעדיף לילך קודם הלל מפני שהם רוצים לאכול וכדאי לבטל בשביל זה אמירת הלל קודם חצות {והכל תלוי כפי המצב}"	סימן תפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לבית אחר להמשיך הסעודה ולאכול שם האפיקומן אם 1) עדיין לא בירך בהמ&quot;ז בבית הראשון 2) כבר בירך בהמ&quot;ז בבית הראשון?	"1) מצד הלכות פסח מותר לחלק סעודתו בב&#x27; מקומות וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תע&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;), אבל מצד הלכות שינוי מקום בסעודה אמרינן לעיל (סי&#x27; קע&quot;ח) דאינו מותר להמשיך סעודתו במקום אחר אלא למצוה עוברת וכאן הרי יש לו אפשרות לגמור הסעודה במקום הראשון תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {אמנם מבואר שם דאם דעתו מתחילה לאכול במקום אחר מותר להמשיך סעודתו במקום אחר} 2) הטור הביא מרב כהן צדק דלאחר שבירך בהמ&quot;ז במקום ראשון אינו יכול לאכול עוד הפעם במקום אחר ולאכול שם האפיקומן, וכן נקט הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דס&quot;ל דלאחר שבירך בהמ&quot;ז נעשה ממילא מה שאכל בסוף הוי אפיקומן ושוב לא יכול לאכול עוד הפעם, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא משלטי גבורים דמקיל, וכן הביא השעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) עוד אחרונים דמקילים, ומשמע דס&quot;ל כוותייהו, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) משמע דהוא מצדד להחמיר {והכא לא שייך האיסור מחמת שינוי מקום דהוא כבר בירך בהמ&quot;ז קודם שהלך ממקומו}"	סימן תפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאינו אוכל עמהם, האם מותר לברך להם 1) ברכות המצות 2) ברכות הנהנין דיין ומצה 3) ברכת בפה&quot;א על כרפס 4) בהמ&quot;ז 5) ברכת הלל?	"1) כן משום ערבות 2) כן דמבואר בגמ&#x27; ר&quot;ה (כ&quot;ט ע&quot;א) דכיון שצריך לברך על המצוה יכול לברך ברכות אלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 3) הטור הביא מבעל העיטור דאינו יכול לברך בפה&quot;א על כרפס דהוי כברכת הנהנין דעלמא [ולכן כתב דצריך לאכול מרור לכרפס ולברך עליו מתחילה בפה&quot;א ועל אכילת מרור], אכן הרא&quot;ש ס&quot;ל דיכול לברך בפה&quot;א בשבילם דחז&quot;ל תקנו לאכול כרפס משום היכרא לתינוקות והוי כברכת המצות [וכתב הב&quot;י דזהו נמי שיטת הרי&quot;ף], וכן נקט המחבר דיכול לברך להם בפה&quot;א (רע&quot;א) {והקשה ר&quot;י באק למה צריך הרא&quot;ש טעם זה תיפוק ליה משום דס&quot;ל כהרשב&quot;ם דבפה&quot;א על הכרפס פוטרת המרור (טור סי&#x27; תע&quot;ה), וצ&quot;ל דכיון שחל מיד על הכרפס ולא על המרור לא נחשב בשביל זה כברכת המצות} 4) אע&quot;פ שבהמ&quot;ז הוי ברכת המצות מ&quot;מ איתא בירושלמי דאינו יכול להוציא את חבירו בבהמ&quot;ז דכתיב ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא מברך (ב&quot;י בשם אבודרהם, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והוא אסמכתא בעלמא דבהמ&quot;ז הוי חובה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;), וכן מבואר במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ד) דמדינא יכול להוציא חבירו בבהמ&quot;ז אלא שאינו יכול לומר &quot;שאכלנו&quot; כשלא אכל כלום], ולפיכך כתב הרי&quot;ף שהם צריכים לברך מעצמם, אכן הטור מפקפק דיתכן לומר דחז&quot;ל תקנו ד&#x27; כוסות ואחד מהם תקנו על בהמ&quot;ז והוי חובה כמו בפה&quot;א דכרפס [ותי&#x27; הב&quot;י דכרפס עדיף שהוא גורם לספר ביציאת מצרים משא&quot;כ בהמ&quot;ז דהרי יכול לשתות הד&#x27; כוסות שלא על הסדר שתקנו חז&quot;ל], ועוד פקפק הבגדי ישע דהרי הוא מחויב לאכול כזית מצה וממילא מחויב לברך בהמ&quot;ז ויהא כברכת המצות, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) צ&quot;ע בזה אם יכול להוציא חבירו בבהמ&quot;ז ליל פסח. למעשה, כתב הרא&quot;ש דיש עצה לקרוא עמהם מלה במלה, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דאין זה נחשב כברכה לבטל כיון שהוא מלמדו לברך וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רט&quot;ו), והא דאמרינן דמותר דוקא לבני בניו הקטנים היינו כשהוא קורא להוציאם והם שומעים לו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) 5) פשוט שיכול להוציאם בברכת הלל (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומברכי)"	סימן תפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה מאן) דאף הם חייבות בכל הדברים שבסדר ויכול להוציאם, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דאשה אינה יכולה להוציא איש אם כבר יצאה דיתכן דאין להם ערבות [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רע&quot;א) דזה תלוי במח&#x27; דגול מרבבה ורע&quot;א אם יש להם ערבות במצות שהם מחויבות בהם], ועוד כתב דאפי&#x27; אם לא יצאה אפשר דאינה יכולה להוציא איש במצות הגדה דהוא מחויב מדאורייתא ויש מח&#x27; ראשונים אם היא מחויבת מדאורייתא, אמנם האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות ל&quot;ג) נקט דהעיקר כראשונים שנשים מחויבות בהגדה מדאורייתא ושפיר מצי להוציא את האיש אם עדיין לא יצאה."	סימן תפד סעיף א		
